תלמידי שכבה י"ב מתייצבים השכם בבוקר, לובשים חולצות טי לבנות עם הכיתוב "שמיניסט" מלפנים ו"טבעי שלא תשלוט בעצמך" מאחור. הם נערכים במדרגות היורדות אל חצר בית הספר לקבל את פני תלמידי כיתות ז' בתשואות ובמחולות. התלמידים החדשים נפעמים ונרגשים וגם קצת מבוהלים. כמה מהם קופאים על מקומם נוכח קבלת הפנים הסוערת, ויש מי שנזקק לחסות הורה מלווה כדי לחלוף על פני הבוגרים המשולהבים. (ירון והרפז, 2015, 77)
פרידה מבית הספר היסודי
הטקס הרעשני של פתיחת שנת הלימודים בחטיבת הביניים הוא אירוע שיא המסכם את ההכנות הרבות שתלמידי כיתות ו' ערכו לקראתו. בחודשים שלפני סיום שנת הלימודים ובמהלך הקיץ הם אספו מידע על האתגר שעומד לפניהם. חלק מהמידע נאסף במהלך פעולות שהמורים יזמו, סיור היכרות בחטיבה ומפגש עם היועצת של החטיבה, וחלק ממקורות מזדמנים, שיחות עם אחים וחברים שלמדו בחטיבה. חלק מבוגרי בית הספר היסודי מייחלים להצטרף למועדון של הגדולים, וחלקם שרויים בחרדת מעבר…
משחק הוא מאפיין מרכזי וחלק בלתי נפרד מתקופת הילדות. קשיים בהצטרפות למשחק ובהתמדה בו עלולים לפגום בהתפתחות החברתית בשנות הילדות והבגרות. המחקר הנוכחי בוחן את המאפיינים של שיטת התערבות קצרת מועד – מעטפ"ת )מערך טיפול תומך(, שנועדה לסייע לילד ולילדה שהתקשו להצטרף למשחק. לשם כך, נדגמו שתיים מתוך שמונה התערבויות שערכו גננות שלמדו את תוכנית מעטפ"ת במכללה להוראה. שתי גננות יחד עם פסיכולוג חינוכי תכננו התערבות עם רכיבים פרטניים וקבוצתיים. במהלך חודשיים הגננות ערכו מגוון פעילויות שהובילו לשיפור ניכר בתפקוד החברתי של הילד ושל הילדה. ניתוח של הדוחות המפורטים שהגישו הגננות מצביע על חמישה עקרונות, שהם תנאים הכרחיים לתכנון וניהול התערבות מסוג זה.
Classroom management and coping with disruptions are a primary source of stress for teachers. However, very little is known about teachers’ considerations when facing daily disruptions in their classes.
To bridge this gap, seventy-one K-12 teachers were asked to recall such an incident and describe five alternate responses they considered. Did they respond emotionally or were they able to stay calm and adopt a problem-focused approach? Did they focus on the individual, the group, or both? Did they consider immediate or medium-to-long-term actions?
Despite their stress, most teachers were able to adopt a problem-focused approach and refrain from expressing their anger towards disruptive students.
They mostly directed their actions towards the interfering student and preferred short-term measures. An algorithm is proposed to illustrate their decision-making process and discuss its benefits for adhering to practical and social considerations.
בעיות התנהגות והפרעות בבית הספר הן תופעה שכיחה שמעורות אצל מורים תסכול ודאגה. שיטות הטיפול במקרים הקשים כרוכות באיומים ובענישה. באקלים הזה מורים ותלמידים חוששים ומתקשים לנהל שיחה חינוכית גלוית לב. ׳שיחת משמעת׳ היא דגם של התערבות קצרת מועד שנועדה לעקוף את מכשול הלחץ וההתנגדות שהמורה והתלמיד שרויים בו כשהם נפגשים. במחקר הנוכחי דגמנו 21 סטודנטיות שלמדו במכללה להוראה קורס בניווט כיתה. את הקורס לימד המחבר והוא כלל הקניה של הכלי והתנסות בו במסגרת התנסותן בבתי הספר המאמנים. הסטודנטיות ערכו שיחות עם 14 בנים ו 7- בנות על אירועים של פגיעה באחרים והפרעה לשיעור. מהדוחות שהן הגישו עולה שתלמידים אכן שרויים בלחץ ומתנגדים לעצם קיום השיחה, אבל בכל המקרים המורה והתלמידים הצליחו לפתור את הבעיה והשיחה הסתיימה באווירה מפויסת. במחצית מהשיחות חלה התפתחות, התלמיד נפתח וסיפר בגילוי לב על המקרה וגם התנצל על מעשיו. הדיון ממחיש שהמתכונת הזו מסמנת כיוון חדש ואפקטיבי שיעזור למורים להתמודד עם תלמידים שמאתגרים את סמכותם ומפריעים לניהול הכיתה.
Abstract
Purpose – Many pupils who experience distress and emotional difficulties are left untreated because of the shortage of mental health professionals at schools. This study aims to explore a brief psycho- educational intervention based on school psychologist–teacher cooperation aimed at closing this treatment gap
Design/methodology/approach – With a randomized controlled methodology, 79 preschools to 12th grade teachers were asked to lead a brief psycho-educational intervention with one of their pupils. A second pupil was assigned to a waiting list (control group). Each teacher and one of her/his colleagues filled a Pupil Adjustment questionnaire, being developed for this study, before and after the intervention
Findings – The findings show that the intervention significantly improved the adjustment of the participating pupils, compared to the control group. That improvement related to all the dimensions of adjustment (i.e. social, protection and learning)
Originality/value – Teacher–school psychologist cooperation, as described here, is hardly practiced. It emerges as an effective model to assist many pupils who are currently left with no treatment. The discussion traces the next stages for outreaching that would apply to pupils in many countries and cultures
Keywords Teacher, Intervention, Treatment gap, Social–emotional learning, School psychologist,Task-shifting
Paper type Research paper
שיתוף הפעולה של פסיכולוגים חינוכיים עם מורים כרוך בקשיים רבים: היעדר שפה מקצועית משותפת, פערים בסביבות הפעילות וממשק עבודה לקוי. התמודדות עם
המכשולים האלה מחייבת לגבש המשגה חדשה ולפתח כלים ייעודיים שמבוססים על עולמות התוכן של הפסיכולוגיה והחינוך. במאמר זה אנו מציגים את תוכנית מעטפ"ת )מערך טפול שפותחו לצורך עריכת )SEL( תומך(, הכוללת כלים מבוססי למידה רגשית חברתית התערבות עם תלמידים שסובלים מקשיים רגשיים וחברתיים. הכלים יושמו בהצלחה בהתערבויות שערכו 120 מורות וגננות במסגרת לימודים לתואר שני. נבחן את מהות הכלים, העקרונות הפסיכולוגיים והחינוכיים שהם מבוססים עליהם ואת התרומה שלהם לשיפור מצבם של התלמידים. כמו כן נסביר מדוע כלים אלה יוצרים תשתית טיפולית וממשק עבודה משותף לפסיכולוגים ומורים.
הרפורמה החדשה שעורך משרד החינוך בשילוב תלמידים עם מוגבלויות בחינוך הרגיל מחייבת שינוי מערכתי ואימוץ שיטות הפדגוגיות חדשות. תוכנית מעטפ״ת (מערך טִפול תומך) מכשירה מורות לערוך התערבויות רגשיות פרטניות לתלמידים ששרויים במצוקה רגשית וחברתית. התוכנית מכשירה מורים לערוך התערבות קצרת מועד בליווי של פסיכולוג חינוכי. מעטפ״ת פותחה על ידי הכותב הראשון של מאמר זה, שמלמד אותה בשתי תוכניות לחינוך משלב לתואר שני במכללות להוראה. במסגרת לימודים אלה ערכה הכותבת השנייה, מורה בבית ספר לחינוך מיוחד, התערבות עם תלמיד כיתה י׳ עם קשיים חברתיים חמורים. במהלך חודשיים לימדה המורה שמונה שיעורים מבוססי SEL וערכה שלושה מפגשים פרטניים עם התלמיד. המפגשים התמקדו בהקניית מיומנויות של מודעות חברתית, תוך טיפול בסכסוכים שהיו לנער עם חבריו. תוצאות ההתערבות מצביעות על שיפור בהבנה החברתית, חיזוק תחושת השייכות לכיתה, צמצום מקרי הצקה ושיפור ביחסים של הנער עם חבריו לכיתה. הדיון בוחן את התועלת בפעולות שהמחנכת ערכה, וגם מסמן את מעטפ״ת כמענה חינוכי אפשרי להנחלת הרפורמה באופן יותר אפקטיבי.
מחנכים רבים מפתחים בשנים האחרונות תוכניות חינוכיות מבוססות מחקר כדי לסייע לתלמידים על הרצף האוטיסטי (ASD – Disorder Spectrum Autism). למרות שהקניית מיומנויות חברתיות-רגשיות (SEL – Learning Emotional Social) עשוי ה לקדם את התלמידים האלה, אך מעט תוכניות כאלה פותחו ונחקרו באופן שיטתי. המאמר מציג חקר מקרה של התערבות חברתית-רגשית קצרת מועד בשיטת מעטפ"ת (מערך טיפול תומך). מעטפ"ת פותחה על ידי המחבר השני, המלמד אותה בתוכנית לחינוך משלב לתואר שני במכללה להוראה. במסגרת לימודים אלה ערכה המחברת הראשונה, מורת חינוך מיוחד שמלמדת כיתת תקשורת בבית ספר רגיל, התערבות עם תלמידת כיתה ה' שהיא מחנכת, המאובחנת על הרצף האוטיסטי. התלמידה נבחרה בדגימה מכוונת ואיסוף הנתונים עליה ועל תלמידה נוספת (ביקורת) שלומדות בכיתה נערך באמצעות כלים כמותיים ואיכותניים. במהלך חודשיים המורה לימדה בכיתתה שישה שיעורים להקניית מיומנויות SEL ונוסף על כך, ערכה שמונה מפגשים פרטניים עם התלמידה. המפגשים התמקדו בהקניית מיומנויות הקשבה וריסון התנהגות אימפולסיבית. תוצאות ההתערבות מצביעות על שיפור משמעותי במיומנויות של ויסות התנהגותי ורגשי, בהשוואה לתלמידת הביקורת שבמצבה לא חל שינוי. מעקב שנערך כעבור ארבעה חודשים המחיש שהשיפור בתפקוד נשמר עם עלייה מסוימת בביטוי של התנהגויות מסתגלות. הדיון בוחן את התועלת של ההתערבות ואת היתרונות של מעטפ"ת בעזרה פרטנית לתלמידים על הרצף.